לפני עשור-שניים ג'ימי קאר עוד באמת נחשב לקומיקאי מבטיח ונועז. סלידתו מהפוליטיקלי קורקט הייתה משב רוח מרענן, ומיקומו של הבריטי-אירי מחוץ למיינסטריים הגלובלי מנע התמסחרות מצערת. איך ניתן לקבוע שהוא היה מחוץ למיינסטרים? קאר הופיע כאן בשנת 2018 (ובאוקטובר האחרון גם חתם על עצומה לשחרור החטופים). זה אחלה, פשוט לא מסוג הדברים שעושים אנשים שיש להם מה להפסיד.
עכשיו, בכל אופן, קאר הוא כבר קצת סבאל'ה. בן 51 והבעלים של השתלת שיער מתוקשרת. הדחף לשחוט פרות קדושות עדיין שם - אבל בניגוד לקו השיער שלו, רמת הכתיבה דווקא כן חווה נסיגה. זה התחיל עם המופע הקודם בהובלתו, שעלה בנטפליקס בסוף 2021, ונמשך כעת עם "רוצח מלידה" ("Natural Born Killer"), עוד שעת קומדיה בינונית באותה אכסניה. קאר שומר כאן על הסגנון המזוהה איתו, שתמיד מתעדף רצף בדיחות קצרות על פני סיפורים אישיים, רק שהפעם אלו בעיקר בדיחות קרש. הבדיחות השחורות מפנות את מקומן לבדיחות אבא, שחורות בדרכן.
"החברה שלי אוהבת להיות קשורה, אבל מתברר שהיא ממש מפחדת מפסי רכבת", מצחקק קאר במהלך המופע, בלי להבין שצו התקופה הוא דווקא לנסות להביא דבר מה אותנטי לסטנדאפ. "שינויי האקלים זה כמו האחיינית שלי, נהיה לוהט משנה לשנה", הוא מצהיר קצת אחר כך. היום קשה לקומיקאים לתת מופע שלם בלי איזשהו נרטיב, והקושי הזה מקרין גם על הצופים. מבחינתם אין הבדל בין צפייה בשעה של קאר לבין גלילה בפיד של עמוד בדיחות שחורות, והפיד הרבה יותר נגיש. ומילא אם למופע היה מבנה לא שגרתי בלבד, הרי בסוף רק פרמטר אחד קובע: איכות הבדיחה. אולי בגיל 51 קאר כבר שכח עובדה כל כך פשוטה.