אתם לא הוזים: עמוס תמם שוב מגלם מועמד לראשות הממשלה. רק שאם "אזהרת מסע: אתונה" נראית לכם מוכרת זה לא בגלל הדמיון האקראי הזה לדרמת הסרטן "חולי אהבה" - אלא בגלל שמדובר בהמשך לסדרה די נשכחת ששודרה לפני ארבע שנים, בעיצומה של הקורונה. בזמנו "אזהרת מסע" שודרה ב-HOT כהפקה ישראלית-נורווגית, כזו שגם שודרה בהמשך בנטפליקס, עכשיו היא בכלל ברשת 13, בלי נורווגיה אבל כן שוב עם נטפליקס. וזה רק אחד מפרטי הטריוויה המוזרים עליה.
"אזהרת מסע: אתונה" לא באמת דורשת היכרות עם סדרת/עונת המקור, שנקראה באנגלית The Girl from Oslo, והיא מסבירה בעצמה את המעט שהיה צריך לזכור: יש את אריק שור (תמם), והוא פוליטיקאי ישראלי עם בת סודית בנורווגיה. אבל למרות ששתי דמויות מקשרות בין המקורית לחדשה - תמם הוא השחקן היחיד שהיוצרת רונית ויס-ברקוביץ' עובדת איתו הפעם. הסיבה לכך, לפי דיווחים, היא שהשחקנית המקורית שגילמה את בתו הנורווגית לא הסכימה לחזור לסדרה כי הוריה לא הרשו לה (!!!), הכל כמובן בשל התנגדות למעשי ישראל במלחמה שבגללה גם נורווגיה עצמה ניתקה מגע מהאירוע. זו כנראה אחת הסיבות שבגינן "אזהרת מסע: אתונה" די הוחרשה עד עכשיו, מה שמותיר סיכויים כמעט אפסיים לצבירה של איזשהו באזז מצדה.
ופייר, באסה. סדרה לא רעה בכלל בהתחשב במגבלות הז'אנר שלה. תחת סיפור המסגרת שבו תמם נוסע ליוון בסתר כדי לפגוש את בתו ומשם הם נאלצים להימלט מחטיפה - הוא בטוח שזה בגללו, אבל האמת היא שזה בגללה - "אזהרת מסע: אתונה" מצליחה להיות יותר מחוויית המותחן הסתמית שמצופה היה לקבל ממנה. ובדומה לדרמה אחרת שמשודרת כרגע, "הראש", היא אפילו מרוויחה מתזמון לא רע בכלל: כל קו העלילה הישראלי של הסדרה, שאליה מצטרפים הפעם אביב פנקס, שי אביבי ובועז קונפורטי, הוא כזה שמתכתב בבירור עם רעיונות של דיפ-סטייט והליכי בחירה מפוקפקים של ראש שב"כ חדש. המקריות הזו עושה לה רק טוב, בניגוד לקריצות כפויות ומעייפות כמו ראש ממשלה שמואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים ומשולב בעלילה בלי טיפת קלאס.
כל זה לא אומר בהכרח ש"אזהרת מסע: אתונה" תצליח למשוך את כל שמונת הפרקים שלה (הביקורת נכתבה על סמך שלושת הראשונים), או שהיא מצליחה לבצע איזשהם מהלכים טלוויזיוניים יוצאי דופן למעט שימוש בסט יווני יפהפה - אבל קהות החושים המוחלטת שאיתה הסדרה מתקבלת לא ממש מוצדקת. למעשה, העובדה שהתגובה הקולקטיבית אליה היא של משיכת כתפיים מהווה סיבה מסוימת לגאווה: קופרודוקציות בינלאומיות ומתוקצבות היטב שכאלה, כמו "המטרה: אמיא" שהקדימה אותה במשבצת השידור ומילאה אף היא את הפריים טיים בשפה שאיננה עברית, הן כבר חלק מהשגרה. בעבר היו נרשמים פה חודשים שלמים של חגיגות לאומיות וכתבות על איך נועה תשבי מכרה אותה. כי כל סדרה מהסוג של "אזהרת מסע: אתונה" היא הישג מעצם קיומה, והאדישות שבה היא נתקלת מעידה על המקומות הגבוהים מאוד שהתעשייה הישראלית הגיעה אליה.
תגובות